ערב עבור מי שאוהב במוזיקה האקדמית לא את הברק החיצוני, אלא את המחשבה המעמיקה, הפניות הנדירות והתנועה הפנימית העמוקה. במרכז התוכנית - רחמנינוב וסקריאבין: מסונאטה גדולה, שנשמעת לעיתים רחוקות, ועד דפים מאוחרים, כמעט היפנוטיים. בתוכנית זו נפגשים שני עולמות מוזיקליים רבי עוצמה - סרגיי רחמנינוב ואלכסנדר סקריאבין. לעיתים קרובות הם מוצבים זה לצד זה כע contemporaries, אך בתוך תרבות הפסנתר הם פותחים מרחבים שונים לחלוטין. אחד נוטה לרוחב הנשימה, לעוצמת הצורה ולעושר הרגש, בעוד השני מוביל לעידון קיצוני, לתנועה עצבית ולריכוז כמעט מיסטי. על ניגוד זה מתבססת המשיכה המיוחדת של הערב. החלק הראשון מתמקד במוזיקה של רחמנינוב. כאן נמצאות יחד מיני, מחזור "שברים" וסונאטה מס' 1 - יצירה שנשארה זמן רב בצל דפים ידועים יותר של המלחין. כיום העניין בסונאטה זו גדל באופן ניכר, וזה קל להבין: יש בה גובה, דרמטיות, ארכיטקטורה פנימית ותחושה נדירה, כאשר המוזיקה דורשת מהמבצע מעורבות אינטלקטואלית ורגשית מלאה. עבור המאזין זו פגישה עם יצירה בעלת נשימה רחבה, שבה כוח הביטוי משתלב עם ניואנסים פסיכולוגיים עדינים. בחלק השני, תשומת הלב מתמקדת בסקריאבין המאוחר. זו מוזיקה בעלת צפיפות מיוחדת, שבה הלוגיקה הרגילה של ההתפתחות מפנה מקום לנצנוץ של מצבים, להתפרצויות מתוחות ולתנועה חמקמקה של מחשבה. הסונאטות השמינית והעשירית נחשבות לאחת היצירות הקשות ביותר ברפרטואר הפסנתר, והעניין בהן תמיד קשור לא רק לקושי הטכני. הן מסקרנות בכך שהן משנות את תחושת הזמן עצמה, מאלצות להקשיב בקפדנות ומגלות עולם שבו הכל נשען על גוונים עדינים מאוד. המבצע של התוכנית יהיה מיכאיל לידסקי - פסנתרן שמעריכים אותו על עצמאות המבט שלו ועל היכולת לעבוד עם המשמעות העמוקה של היצירה. גישה זו חשובה במיוחד כאן, שבה האפקטיביות אינה ד