תוכניתו של האב פוטיוס משלבת ריכוז רוחני, ביצוע קולי ברור וצליל קאמרי של פסנתר. כאן חשובים אינטונציה בהירה, הבעה רכה ותחושת שקט פנימי, שבהן מתגלה המוזיקה של תקופת הפסחא. ערב כזה יתאים לאלה המעריכים שירה אצילית, תוכניות ליריות ועוצמה עמוקה. קונצרטים של האב פוטיוס מושכים את הקהל בסוג מיוחד של נוכחות על הבמה. אין בהם שאיפה לאפקט חיצוני, אלא יש ריכוז, תשומת לב למילה ולמוזיקה, וכישרון נדיר לבנות תוכנית כהבעה רגשית שלמה. הפעם הערב קשור לתקופת הפסחא, ולכן התכנים החשובים ביותר שלו הם אור, שקט פנימי ומצב של התרוממות רוח, שבשבילו הקהל מגיע לקונצרטים כאלה. התוכנית בשם "צלצול פטל" מתאימה באופן טבעי לדימויים של חג, צלצול פעמונים והתחדשות אביבית. מצב רוח כזה עושה את הקונצרט קרוב במיוחד לקהל הרחב. עבור חלק הוא יהיה קשור למסורת הכנסייתית, עבור אחרים - למצב רוח לירי ומרומם, שמייצר הקול, המסוגל להישמע רך, מלא ומשכנע. בליווי פסנתר, הפורמט הזה מקבל עוד יותר קאמריות: המוזיקה לא לוחצת בגודלה, אלא פועלת דרך אינטונציה, גוון ונשימה פנימית של המשפט. עבור המאזין, גם טבע הרפרטואר של האב פוטיוס חשוב. סגנון הביצוע שלו מאפשר לפנות באופן אורגני למוזיקה רוחנית, אקדמית ופופולרית, תוך שמירה על שלמות התמונה. זה מה שעושה את הערב מעניין גם לאלה שבדרך כלל בוחרים ז'אנרים מוזיקליים שונים. מה שחשוב כאן הוא לא הגבול הז'אנרי, אלא איכות ההגשה - קשובה, נקייה ומדויקת רגשית. גישה כזו מסייעת לתפוס את הקונצרט כמרחב של האזנה מרוכזת, שבו כל פרט עובד על הרושם הכללי.