האורגן ישמיע צלילים כמו תזמורת שלמה - מהלחש השקוף ועד לתשואות החזקות. יבגני אברמנקו, האורגניסט הראשי של קתדרלת קלינינגרד, מביא תוכנית סולו שבה צ'קונה של באך משכנה עם בית הספר הרומנטי הצרפתי ומוזיקה מהמאה ה-20. התוכנית של הערב היא מסע בין הרגיסטרים, האור והצל של כלי אחד. קונצרט אורגן הוא תמיד שיחה על זמן, מקום ונשימת המוזיקה. בתוכנית הסולו של יבגני אברמנקו, האורגן מתגלה בכל עוצמתו: כמו מבנה ארכיטקטוני, כמו תזמורת בכלי אחד וכמו שותף עדין, המסוגל לקיים דיאלוג אינטימי עם המאזין. החלק הראשון של התוכנית מתייחס למסורת הבארוק ולמורשתה. הצ'קונה של באך בעיבוד של מיכאל קלר בנויה על תנועה בלתי נלאית של נוסחת הבס, שעליה צומחות וריאציות מורכבות יותר ויותר. כאן נשמעת הקפדנות של הצורה ובו בזמן חופש פנימי - המוזיקה כאילו בודקת את גבולות היציבות ומחזירה לתחושת התמיכה. בהמשך, האורגן מדבר בשפה אחרת. היצירות של פיטרס, אוזנדיזאג וגילמן מראות כיצד הכלי מאמץ את הדימויים הרומנטיים והפוסט-רומנטיים: המלודיה הופכת לגמישה יותר, ההרמוניה עשירה יותר, והצליל כמעט ציורי. דפים אלה דורשים דיוק מיוחד ויכולת לעבוד עם צבעי הרגיסטרים, כאשר תנועה אחת יכולה לשנות את אופי הפרק כולו. בחלק השני, תשומת הלב מועברת למוזיקה מהמאה ה-20. הפסקליה של ארבטסקי והיצירות של בלר וקרג-אֵלרט פותחות מימד אחר של צליל האורגן - פילוסופי ומדיטטיבי. כאן החשיבות היא לא באפקט החיצוני, אלא בפיתוח האיטי של המחשבה, שבו כל הפסקה וכל חזרה יש להן משמעות. איפה לצאת בסנט פטרסבורג, אפשר לגלות באתר שלנו.