ערב יובל יאגד את התזמורת "ווירטואוזי גנסין", מקהלת ילדים ונוער גדולה ותוכנית צבעונית, שבה הדרמה של צ'ייקובסקי נפגשת עם הקצב והברק של גרשווין. קונצרט זה מצוין לציון 35 שנה לקולקטיב ומאורגן כמו ערב חגיגי גדול, שבו מתמזגים הממדים התזמורתיים, הצליל הקולי והפלטה הסגנונית המגוונת. על הבמה יעלו התזמורת "ווירטואוזי גנסין", המקהלה המאוחדת של בית הספר למוזיקה לילדים ובית הספר המיוחד למוזיקה של מוסקבה על שם גנסין בניהולו של מיכאיל חוכלוב. בתוכנית יושבים זה לצד זה צ'ייקובסקי וגרשווין - קומפוזיטורים מעידנים וטמפרמנטים שונים, אך שניהם יודעים לתפוס מיד את תשומת הלב של הקהל. תחילת הערב קשורה למוזיקה של צ'ייקובסקי. האוברצ'ה-פנטזיה "המלט" חושפת את הצד הדרמטי של מתנת הסימפוניה שלו: ביצירה זו נשמעת מתיחות פנימית, ניגודים של דמויות וכמעט חריפות תיאטרלית של רגשות. לצידה נשמעת הפנטזיה הקונצרטית לפסנתר עם תזמורת - יצירה שמופיעה פחות בתוכניות ולכן מעניינת במיוחד עבור מי שרוצה לגלות את צ'ייקובסקי הפחות מוכר. כאן חשובים הממדים הווירטואוזיים, השירה והמחווה הרומנטית הרחבה. בחלק השני הדגש עובר לכיוון המוזיקה האמריקאית של המאה ה-20. הקונצרט של גרשווין לפסנתר עם תזמורת, כמו גם מספרים מפורסמים כמו Summertime, Clap yo' hands ו-The man I love, מעניקים לתוכנית דופק אחר - חופשי יותר, קצבי, בימתי מבריק. ביצירות אלו קיימות אינטונציות ג'אז, הבעה פופולרית וצורה אקדמית הקיימות יחד, ויוצרות מוזיקה שקל לפנות אליה גם לקהל המנוסה וגם לאלה שמתחילים רק ללכת לקונצרטים גדולים.