התוכנית מחברת בין מוצרט לאימפרוביזציות ג'אז בערב שבו נושאים מוכרים מקבלים חיים חדשים. התוכנית החגיגית, המוקדשת למוצרט, מעניינת בראש ובראשונה בזווית הבלתי צפויה שלה. כאן המוזיקה של הקלאסיקאי הווינאי נשמעת לצד אימפרוביזציות ג'אז, כלומר, הפורמט הקונצרטי המוכר מקבל מימד נוסף. מצד אחד, בתוכנית ישנם יצירות שנכנסו חזק לרפרטואר האקדמי, ומצד שני - מרחב לדמיון חי, לנשימה חופשית ולמבט חדש על חומר מוכר היטב. בדיוק השילוב הזה עושה את הערב למושך במיוחד עבור קהל שמעריך גם צורה וגם ספונטניות. במרכז התוכנית נמצאים הסימפוניה מס' 40, הקונצרט לפסנתר עם תזמורת מס' 12 והקונצרט לשני פסנתרים עם תזמורת מס' 10. יצירות אלו מאפשרות לשמוע את מוצרט במלואו: מהמתח הפנימי והדרמטיות ועד לבהירות, לתנועה ולקלילות כמעט תיאטרלית. לצידן מופיעות אימפרוביזציות ג'אז המבוססות על נושאים מוזיקליים מוכרים. מהלך כזה לא הורס את הבד של הערב האקדמי, אלא, להיפך, עוזר להרגיש עד כמה המוזיקה הזו נשארת חיה ופתוחה גם לאחר מאות שנים. עניין מיוחד מעורר השתתפותם של שני הפסנתרנים - דניאל קרמר וולרי גרוכובסקי. הדואט שלהם קיים כבר שנים רבות, ובזמן הזה המוזיקאים פיתחו תחושת אנסמבל נדירה, שבה הדיוק האקדמי משתלב עם החופש של החשיבה הג'אזית. בדיוק בגלל זה התוכנית מבטיחה להיות במיוחד выразית: המאזין ישמע לא חיבור מכני של שתי מסורות, אלא שיחה טבעית שבה הקלאסיקה והג'אז מוצאים שפה משותפת. עבור מוזיקת פסנתר, פורמט כזה תמיד משתלם במיוחד, כי הכלי משכנע באותה מידה גם בצורתו הקפדנית וגם באימפרוביזציה.