בערב החגיגי של הלהקה Marimba Plus, מוזיקה קלאסית, ג'אז, פולק וצבעים אלקטרוניים משתלבים בסאונד חי. האלבום החדש, המוקדש ל-50 שנה של לב סלפנר, הופך כל יצירה לסיפור על בחירה, סיכון ואומץ לחיות את הרגעים החשובים עד הסוף. חגיגות ה-50 של לב סלפנר היו Anlass לערב מיוחד, במרכזו - ביטוי אמנותי חדש בפורמט של האלבום התשיעי של הלהקה. במקום אוסף נוסטלגי של להיטים, המוזיקאים מציגים חומר חדש, שבו כל יצירה נשמעת כמו פרק נפרד בסיפור אישי והרהור על מה לעשות עם רגעים שמשנים באופן רדיקלי את מהלך החיים הרגיל. להקת Marimba Plus ידועה זה מכבר בגישה שלה, שהמשתתפים עצמם מכנים מוזיקה אורגנית. ביצירה אחת כאן משתלבות בחופשיות מסורת קלאסית, אינטונציה פולק, אימפרוביזציה ג'אזית וטקסטורות אלקטרוניות. הטון הרך של המרימבה קובע את בסיס הצליל, שעליו חיים קטעי חליל, קלרינט, סקסופון, צ'לו, גיטרת בס ותופים. השילוב הזה נותן דפוס מוזיקלי צפוף אך שקוף: פרטי העיבודים נשמעים בקלות גם לאלה שלרוב לא הולכים לקונצרטים של מוזיקה אינסטרומנטלית. החומר החדש נבנה סביב נושא הבחירה והתנועה הפנימית. מהקטעים השקטים וההרהורים, המוזיקאים עוברים להתפרצויות קצביות, מהמצבים הקאמריים - לקטעים עשירים של הרכב. בחלק מהקטעים נשמעים הדהודים של פסקול קולנועי, באחרים - אנרגיה מועדונית, ובשלישיים - כמעט מצב מדיטטיבי, שבו רוצים פשוט להקשיב לפולס של הבס ולמעברים החלקים של המרימבה. שכבת חוויות נפרדת קשורה לדמותו של לב סלפנר. זוכה פרס "טריומף", הוא כותב מוזיקה ללהקה במשך שנים רבות, בונה אינטונציה משלו על חיבור של ז'אנרים. התוכנית היובל מדגישה את הדרך האמנותית הזו: מאחורי היצירות החדשות ניתן להרגיש את הניסיון של שחרורים קודמים, שיתוף פעולה עם מוזיקאים מקומיים וזרים, עבודה עם האקוסטיקה של אולמות שונים. ב-KudaGo מוצג актуальна