בערב הזה, התווים של יוהאן סבסטיאן באך יחברו בין תזמורת קאמרית לבין אנSEMBל קולי, בצליל מחמיר ובו בזמן מאוד חי. המוטטים והקנטטות חושפים את עומק המסורת הקולית, שבה כל קו תומך באחר, והמוזיקה פונה למאזין הקשוב והרגיש, המחפש חוויה מרוכזת. תכנית הערב בנויה סביב יצירותיו של יוהאן סבסטיאן באך, שבהן הקול האנושי והמרקם התזמורתי קשורים במיוחד. האנסמבל הקאמרי והאנסמבל הקולי עובדים עם החומר כמו עם שפה חיה: משפטים כאילו עונים זה לזה, קווים מתערבבים, והדגם הכללי מתגבש בהדרגה, ללא תנועות חדות. במרכז תשומת הלב נשאר המילה, הקצב והאינטונציה שלה, והמוזיקה מחזקת כל תנועה של הטקסט ומביאה אותו לשיא טבעי. המוטטים והקנטטות שנבחרו לקונצרט מציגים צדדים שונים של הסגנון הבאך. בחלק מהקטעים נשמעת מרקם שקוף, כמעט קאמרי, ובאחרים תפקידי המקהלה יוצרים רב-קוליות צפופה, דרכה מתגלה ארכיטקטורה מחמירה. התזמורת תומכת בקבוצות הקול, לפעמים מדגישה פרטים מסוימים, לפעמים בונה קווים עצמאיים. רק באינטראקציה כזו מתגלה הדרמה של התווים הללו, שבהם הטקסט הרוחני והצורה המוזיקלית קשורים במיוחד. המבצעים פונים למורשת הקולית של באך ללא אפקטים חיצוניים, ומדגישים את תשומת הלב למילה ואת בהירות המבנה. שינויי הקצב והמרקמים, המעברים בין משפטים מדיטטיביים לקטעים יותר מתוחים, יוצרים תחושה של תנועה פנימית. גם גודל האולם חשוב: כאן הקנטטות והמוטטים נשמעים באופן רחב, אך שומרים על קאמריות מרוכזת, המאפשרת למאזין לקלוט את הפרטים הדקים בקולות ובתפקידים התזמוריים.