כינורות, קלרניטים ותופים מתאגדים לסערה חמה אחת - ריקודים בלקניים, פניות קלזמריות ואינטונציות מהמזרח התיכון מתחלפות זו בזו ללא הפסקות. Acid Hasid בראשות אנדרי אנטוננקו מנגנים מוזיקת עולם בהיקף של תזמורת, והערב הזה מסתיים בקלות בריקוד אפילו עבור הרציניים ביותר. לפעמים מספיק כמה תווים כדי שהגוף יזכור מה זה תנועה. אצל Acid Hasid זה מתחיל מהמשפט הראשון: כלי הקשת פותחים בשיחה, הקלרינט תופס את השיחה בחיוך צרוד, והתופים מעלים את הקצב כך שתרצה ללכת, להסתובב, ולמחוא כפיים. ההרכב עובד על התפר בין גיפסי, קלזמר, בלקני ומזרחי, ולכן במוזיקה חיים בו זמנית גם חוצפה רחוב וגם ליריקה עדינה. הפרויקט מורכב ממוזיקאים עם ניסיון וביוגרפיות שונות: בהרכב יש משתתפים מהאנסמבל "קברולט", "דוברנוץ" והקבוצה "לנינגרד". הפאזל הזה נשמע מיד - כל אחד מנגן כמו סולן ולא הולך לאיבוד בטקסטורה הכללית, והחלפת הצלילים מתרחשת במהירות כמו שהעלילות במלודיות народיות משתנות. מאחורי ההגה של הקרנבל הזה - אנדרי אנטוננקו: הוא שומר על הקצב, בונה את הדרמה ומדייק את האימפרוביזציה כך שהיא תעבוד על ההאצה הכללית. משמעות התוכנית היא במסע ללא מפה גיאוגרפית. הבלקנים נותנים קפיצה ואש, קלזמר - אינטונציות שנונות וחיוך בוכה, המזרח התיכון - פניות חריפות ותווים ארוכים ומתחלפים. באיזשהו שלב אתה מתחיל לשמוע איך המוטיבים הישנים הופכים למוזיקה של היום: איפשהו כמעט ג'אם, איפשהו марш ריקוד, ואיפשהו שיר קאמרי שמתפוצץ פתאום בשירה כללית של כלי נגינה. כדאי ללכת לקונצרט הזה למי שהתעייף מרשימות השמעה זהות ורוצה צליל חי שמחזיק את האולם במתח. זה יתאים גם לאלה שאוהבים אתניקה, וגם לאלה שמחפשים ערב שאחריו יש אנרגיה. בשנת 2024 ההרכב זכה בפרס הראשון של פרסי המוזיקה העולמית הרוסית בקטגוריית "הפרויקט האתנו-מוזיקלי הטוב ביותר ברוסיה", וזהו סימן טוב: כאן יודעים לחבר בין מיומנות לדחף.