התזמורת הסימפונית האקדמית של הרפובליקה של טטרסטן בניהולו של אלכסנדר סלדקובסקי ובשיתוף פעולה עם הפסנתרנית אנג'ל וונג מחברת בתוכנית אחת את התמונות הימיות של בריטן, קונצרט פסנתר בולט וסימפוניה רביעית רחבת היקף של דמיטרי שוסטקוביץ', בונה מעגל דרמטי שלם. תוכנית הערב בנויה כמו קשת סימפונית גדולה, כאשר כל יצירה קובעת את סוג המתח שלה. בתחילה נשמעות "ארבע אינטרלודיות ימיות" מתוך האופרה של בנג'מין בריטן "פיטר גריימס" - מוסיקה שבה הנוף והדרמה הפנימית של הגיבור שזורים זה בזה בצורה הדוקה במיוחד. התזמורת מציירת צבעים מעורפלים ומעורפלים, התפרצויות חדות וקטעים כמעט סטטיים, כאשר הזמן כאילו עוצר. המעבר בין הקטעים נתפס כסדרה של קטעי סרט, שבהם הים לפעמים נראה כשותף ולפעמים הופך לאלמנט חסר רחמים. בהמשך, תשומת הלב מועברת לקונצרט הפסנתר של אותו מחבר. עבור הסולנית, יצירה זו הופכת לחלל של דיאלוג מתמשך עם התזמורת: מעברים מהירים, דפוס קצב מורכב, ניגודים מיידיים הופכים את התפקיד כמעט לתיאטרלי. עם זאת, במוזיקה לא נעלמת האירוניה הדקה והתחושה של פגיעות, המוסתרת מתחת לאנרגיה החיצונית. סלדקובסקי בונה את הצליל כך שאין קול אחד ששולט לחלוטין, והמרקם נשאר שקוף וקריא. בחלק השני של הקונצרט תושמע הסימפוניה הרביעית של דמיטרי שוסטקוביץ' - אחת היצירות הגדולות והניגודיות ביותר של המלחין. ביצירה זו מתמזגים גרוטסקה, צעדות חדות, אינטונציות כמעט קרקסיות וקטעים טראגיים ממושכים. התזמורת של הרפובליקה של טטרסטן מציגה את כל הפלטה של גוונים: מהניכור הקפוא ועד הבעה מקסימלית. קטעים ארוכים דורשים מהנגנים ריכוז וסבלנות, ומהמאזינים - נכונות לקבל את הישירות הרגשית המקסימלית. את התוכנית ינחה המבקר המוזיקלי ארטיום ורגפטיק, whose comments help focus on important details of the score and hear