ערב פסנתר עם אליסו וירסלדזי יאגד בתוכנית אחת את המוזיקה של באך בגרסה של סן-סנס, מוצרט, בטהובן ושופן. מסלול כזה מבטיח צפיפות חוויות נדירה: בהירות נוקשה, דרמה פנימית, זמריות ועבודה עדינה עם הצליל, שחשוב במיוחד לשמוע בביצוע חי. יש קונצרטים שבהם התוכנית היא החשובה ביותר, ויש ערבים שבהם הכוח המיוחד טמון באישיות המבצעת עצמה. כאן משתלבים שני האיכויות. אליסו וירסלדזי תעלה על הבמה, והפוסטר בנוי סביב מוזיקה שדורשת ריכוז מוחלט, סגנון ויכולת לחשוב בצורה רחבה. בתוכנית המוצהרת - באך בגרסה של סן-סנס, מוצרט, בטהובן ושופן. זו רצף שמאפשר לשמוע כיצד הפסנתר מדבר על בהירות, דרמה, חופש ותנועה פנימית של רגש בדרכים שונות. ערב כזה מעניין במיוחד בכך שאין בו תפניות אקראיות. העיבוד של באך, הקשור לשם סן-סנס, קובע טון נוקשה ומרוכז. המוזיקה של מוצרט דורשת דיוק, קלות ותשומת לב לפרופורציות. בטהובן מביא לתוכנית את המחשבה המורחבת ואת מתח הצורה. שופן משנה את האופטיקה: כאן יוצאת החוצה גמישות האינטונציה, נשימת המשפט וקרבה כמעט וידויית של הביטוי. עבור המאזין זו הזדמנות לעבור בערב אחד דרך כמה עולמות מוזיקליים חשובים ולהרגיש עד כמה כלי אחד נחשף בדרכים שונות.