הקונצרט הזה בנוי על משחק עדין של הרמוניות, מקבילות והד musical. בתכנית אחת נפגשים מוצרט, פרוקופייב, שוסטקוביץ', פיארט, דסיאטניקוב וג'ון ויליאמס, ושני כנרים ופניסט מנהלים שיחה שבה וירטואוזיות מתחברת עם מחשבה נדירה על הצורה ומתח רגשי חי. לפעמים התכנית הקונצרטית פועלת כסיפור שלם, שבו היצירות מהדהדות זו את זו, מתווכחות, משתקפות ומביאות בהדרגה את המאזין לנקודת סיום חזקה. כך בדיוק בנוי ערב זה מסדרת «שמעו!», עבורו אלכסיי גוריבול יצר צורה מיוחדת. בבסיס התכנית עומד עקרון הזוגיות: שתי סונאטות של מוצרט, שני מחזורי שוסטקוביץ' ופרוקופייב, שתי יצירות של ארו פיארט, שני מופתים של מוסיקת קולנוע, ולאחר מכן - שיא גדול בדמות סונאטה בלה מז'ור לשני כינורות ופניאנו של סרגיי פרוקופייב. בזכות המבנה הזה הקונצרט נתפס לא כקובץ של מספרים נפרדים, אלא כדראמטורגיה מעודנת.