התשוקה הספרדית, הפולס הלטינו-אמריקאי והשירה הרוסית נפגשים בערב אחד של דימיטרי מורין. בחלק הראשון - דפי גיטרה של רודריגו, באריוס ואסנסיו עם ריתמיקה בולטת וצבעים עדינים. בחלק השני - רומנסות ושירי עם, שבהם המוזיקאי מתגלה גם כזמר, ומלודיות מוכרות נשמעות מחדש. כשמתחשק צבעים בולטים בחורף, הגיטרה עוזרת: כלי אחד יודע להשמיע צליל כמו תזמורת שלמה. בקונצרט הזה דימיטרי מורין בונה את התוכנית כמסלול דרך שלוש מסורות - ספרד, אמריקה הלטינית ורוסיה. אין צורך להבין את הדקויות של הז'אנרים: מספיק לתת אמון בטמפרמנט, בריתמוס ובאינטונציה החיה. בחלק הראשון - מוזיקה שבה חשובים המחוות והפולס. בדפי רודריגו, באריוס ואסנסיו הגיטרה נוצצת לפעמים, ולפעמים כמעט מתוודה. הצליל יכול להיות שקוף, כמו קרן שמש, ודקה לאחר מכן - סמיך ודראמטי, עם הדגשות חדות ולחישות שקטות. בתוכנית נכנסות גם יצירות לגיטרה קלאסית של ס. רודנב ו-ו. ביקטשב: כאן נשמעת טמפרמנט שונה, אך אותה תשוקה למלודיה выразית וצורה ברורה. בחלק השני הערב משנה את האופטיקה. נשמעת הקו הרוסי - רומנסות ושירי עם. מורין יוצא מעבר לתפקידו ככלי נגינה ושר בעצמו, ולכן הטקסטים המוכרים נתפסים במיוחד קרוב. הליווי הגיטרי שומר על הפולס, והקול מוסיף חום אנושי, ללא תיאטרליות וללא לחצים מיותרים. זהו פורמט נדיר על הבמה האקדמית: אמן אחד מוביל בו זמנית גם את המלודיה וגם את המשמעות. דימיטרי מורין - גיטריסט, זמר ומנצח. הוא זכה והיה זוכה בתחרויות גיטרה בינלאומיות בישראל, איטליה, קזחסטן ורוסיה. בניסיונו יש גם פדגוגיה: הוא מלמד באקדמיה הרוסית למוזיקה ע"ש גנסין ובאוניברסיטת מוסקבה לחינוך. הרקע הזה נשמע בפרטים - במרקם המדויק, בדינמיקה המסודרת, בלוגיקה הברורה של המשפטים.