ערב לציון 135 שנה להולדתו של סרגיי פרוקופייב יחבר את האנרגיה החזקה של הסימפוניה השנייה שלו עם הקונצרט הנדיר של ברטוק לפסנתרים כפולים, תופים ותזמורת. תוכנית כזו מבטיחה צליל עוצמתי, דפוס קצב חד והרגשה חזקה של מוזיקה שפועלת ישירות, באומץ וללא פשרות. הערב בנוי סביב מוזיקה שתופסת בכוח המחשבה, הקצב והצליל. התוכנית, המוקדשת ל-135 שנה להולדתו של סרגיי פרוקופייב, נבנתה כדי להציג את הממדים והאומץ של השפה המוזיקלית של המחצית הראשונה של המאה ה-20. במרכז תשומת הלב נמצאת הסימפוניה השנייה של פרוקופייב, אחת מיצירותיו המותחות ביותר, ולצידה הקונצרט של בלה ברטוק לפסנתרים כפולים, תופים ותזמורת, המשלב מבנה ברור, אנרגיה מנועית והרכב צלילי נדיר. הערב נפתח עם ברטוק. כבר הבחירה ביצירה קובעת את רמת העניין הגבוהה: שני פסנתרים, תופים ותזמורת - שילוב שמבטיח מיד צליל יוצא דופן ודינמיקה פנימית מורכבת. כאן חשובים במיוחד הקצב, הדיוק באינטראקציה והאיזון בין הסולנים לתזמורת. עבור המאזין זו מוזיקה של תנועה מתוחה, שבה נשמעת גם הלוגיקה הקפדנית וגם האנרגיה הפיזית כמעט של הצליל. סרגיי דוידצ'נקו ואנגל וונג לוקחים על עצמם את החלקים הפסנתריים, ולכן הדיאלוג החי בין שני הכלים - גמיש, חד, לפעמים כמעט תחרותי - הופך להיות המרכזי. בחלק השני תושמע הסימפוניה השנייה של פרוקופייב. לעיתים קרובות רואים בה אחת מההצהרות הסימפוניות הרדיקליות ביותר של המלחין. ביצירה זו כמעט ואין את הרכות או הנוחות המלודית המוכרת - להיפך, המוזיקה זזה בבלוקים גדולים, לוחצת עם מסה של התזמורת ושומרת על מתח מתמשך. עבור הקהל זו הזדמנות נדירה לשמוע את פרוקופייב בפרספקטיבה קשה ועוצמתית. את התוכנית מבצע התזמורת הסימפונית האקדמית של רוסיה על שם י. פ. סווטלנוב, בניצוחו של פיליפ צ'יז'בסקי. הרכב זה חשוב עבור הפוסטר הזה: כאן נדרשים גם ממדי הצליל התזמורתי וגם בהירות.