קלאסיקה של פרדריקו פליני שוב נשמעת מהמסך הגדול בשפת המקור. הסיפור של במאי שאיבד את העוגן בין הצילומים, הזיכרונות והפנטזיות, הופך לשיחה שנונה ומטרידה על משבר יצירתי, אהבה, יהירות וחיפוש עצמי בין אשליותיו, כאשר כל кадр פועל כהכרה. פרדריקו פליני יצר סרט שבו המשבר האישי של האמן הופך ל labyrinth מרתק על המסך. הדמות הראשית, הבמאי העייף גוידו אנסלמי, צריך לעבוד על סרט חדש, אבל במקום רעיון ברור הוא מוצף בזיכרונות, חלומות, פחדים ישנים, דימויים של נשים ותחושת ריקנות יצירתית כואבת. המציאות בסיפור הזה משנה כל הזמן את צורתה: שיחות עסקיות עוברות בפתאומיות לפנטזיה, חוויות ילדות חשובות יותר מההווה, ומונולוג פנימי נשמע חזק יותר מכל אירוע חיצוני. ההקרנה בשפת המקור עם כתוביות רוסיות היא בעלת ערך מיוחד עבור מי שאוהב לשמוע את האינטונציה החיה של השחקנים ולהרגיש בצורה מדויקת את הקצב של הקולנוע האמנותי. על המסך - מרצלו מסטרויאני, קלודיה קארדינלה, אנוק אמה, סנדרה מילו ושחקנים נוספים, בזכותם הסרט נשען על משחק עדין של מבטים, הפסקות וג'סטות. כאן חשובים הפיתולים העלילתיים, הפלסטיקה של המיזנסצנה, המוזיקה, החופש בעריכה, והמעבר בין אירוניה לחרדה כמעט וידויית.