שלוש נובלות, שלוש פניות של תשוקה ואבסורד, שלוש התגלמויות של סופיה לורן ומרצלו מסטרויאני. הסרט האגדי של ויטוריו דה סיקה מאזן בין אירוניה לא erotism, מצייר את הכוח הנשי כמאגיה המסוגלת להכניע אפילו את הגברים הכי עיקשים. קלאסיקה איטלקית מבריקה. הסרט הזה נקרא פנינת הקולנוע האיטלקי של שנות ה-60, ולא בלי סיבה. בו התמזגו סגנון בלתי ניתן לחיקוי של ויטוריו דה סיקה והכריזמה של אחד מהצמדים המוכרים ביותר בהיסטוריה - סופיה לורן ומרצלו מסטרויאני. הכימיה שלהם על המסך פועלת ללא כישלון, גם כאשר כל אחד מהם משחק שלוש תפקידים בסיפורים שונים לחלוטין. הסרט מורכב משלוש נובלות הקשורות בנושא משותף - מיניות נשית ככלי וכאמצעי השפעה. לורן מופיעה בדמויות מלאות ניגודים: מאישה עקרת בית ענייה שמכסה על הברחת ילדים, ועד לגברת חברתית יהירה וזונה שהחליטה לשמור על נדר צניעות. מסטרויאני בכל סיפור הופך לאובייקט של השפעתה המאגית, מציג מגוון רחב של רגשות ותגובות. הסרט מעורר חיוך, הפתעה ואפילו מבוכה, מאזן בין הומור, ביקורת חברתית ואירוטיקה גלויה. הוא עדיין נראה חי, חד ומרתק - כדוגמה לכך שקולנוע אינטלקטואלי יכול להיות קליל ומשעשע, מבלי לאבד את העומק. ההקרנה תהיה מעניינת לחובבי הקולנוע האירופי, לאלה המעריכים משחק ברמה הגבוהה ביותר, ולצופים הקרובים לאסתטיקה של קולנוע ישן וטוב עם מבטא איטלקי.