בלט הוא לא רק במה, אלא גם עבודה טיטאנית מחוץ לה. הסרט הדוקומנטרי של סרגיי לנדו חושף את הצד היומיומי והיצירתי של חייה של אוליאנה לופטקינה, אחת הבלרינות הבולטות ברוסיה. кадры נדירים, כנות ועוצמת האמנות האמיתית. כרוניקה דוקומנטרית נדירה זו פותחת בפני הצופה את מאחורי הקלעים של הבלט ומראה כיצד נולדת במה אמיתית - מתוך השגרה, הספקות ואהבה לאמנות. אוליאנה לופטקינה - שם שהפך לסמל הבלט הרוסי בסוף המאה ה-20 - תחילת המאה ה-21. בסרט הדוקומנטרי «אוליאנה לופטקינה, או ריקודים בשגרה ובחגים» מציג הבמאי סרגיי לנדו לא אייקון מבריקה של הבמה, אלא אדם חי: מרוכז, פגיע וחזק. הסרט מציע לצופה לצפות בבלרינה ברגע - בתהליך החזרות, ההכנות למופעים, הטקסים היומיומיים וחזרתה לבמה לאחר הפסקה כפויה. הסרט צולם בשנת 2006 ומאז נשאר דוגמה נדירה לצפייה דליקה ומדויקת באמן. לופטקינה, בדרך כלל סגורה מהציבור, נשארת על המסך עצמה - ללא דרמטיות מיותרת, ללא פוזה מדומיינת. אנו רואים אותה על במת תיאטרון מרינסקי, בחדר האיפור, בבית - והכנות הזו עושה את הסרט כרוניקה יקרה במיוחד של עולמה הפנימי של הבלרינה. על המסך оживают קטעים מ«אגם הברבורים», «ביידרקה», «אוצרות» ומופעים אחרים, שבהם לופטקינה יצרה את הדימויים המוכרים שלה. לצופה מוצגת לא רק הפלסטיקה, אלא גם המחשבה, הפילוסופיה, הבחירה. החיבור העדין בין הריקוד לביוגרפיה מאפשר להרגיש עד כמה גדול התרומה של האמן לכל תנועה. קווי העלילה על הפסקת הקריירה למען הא motherhood ראויים לתשומת לב מיוחדת. לופטקינה עזבה את הבלט לזמן מה כדי להיות ליד בתה, ולאחר מכן חזרה - בשלה, עם משמעות ועדיין נאמנה למקצוע. זו סיפור על רציפות, בחירה וכנות עם עצמך. צפייה בסרט תהיה מעניינת לכל מי שרוצה להציץ מאחורי הקלעים של האמנות, לדעת במה חי האמן מחוץ לבמה.