שידור חי מהתיאטרון המוזיקלי הופך את הבלט האיקוני של צ'ייקובסקי לאירוע על המסך הגדול. הפקה מודרנית עם כוריאוגרפיה выразית ועיצוב במה אלגנטי עושה את השידור הזה לחלק בלתי נפרד מהציפייה לחג - נוגע ללב, קסום, בוגר וילדי בו זמנית. התיאטרון מתקרב יותר כאשר הבמה יוצאת מגבולות הבניין שלה. השידור החי של ההפקה החדשה של הבלט המפורסם בהשראת האגדה של הופמן הוא דרך לא רק לגעת ביצירה הגדולה, אלא גם לראות כיצד הקלאסיקה נשמעת בצורה חדשה. ההפקה של יוריי פוסוכוב מחזירה את הצופה למקור הספרותי, חושפת את הבלט כמשהו יותר מאשר פשוט אגדה חורפית. כאן יש גם את נושא ההתבגרות, וגם את ההתמודדות עם פחדים, וגם שינויים פנימיים, שמאחוריהם עומדת דרמטורגיה עדינה. הבלט מוגש בכבוד למסורת האקדמית, אך בפרשנות בימתית מודרנית. הכוריאוגרפיה משתלבת עם רגש חי, וכל תנועה משולבת ברקמת המוזיקה. שפת הוויזואליה של המופע נוצרה על ידי פולינה באכטינה. המרחב של הבית המוכר הופך לעולם שבו הכל נראה קצת מוגדל, חי, קסום. כל סצנה היא כאילו על גבול החלום והמציאות, שבה הפנטזיות הספרותיות מקבלות צורה פיזית. עיצוב הבמה עובד בעדינות, אך ביעילות - מחזק את העלילה מבלי להסיח את הדעת ממנה. את התפקידים הראשיים מגלמים אנה לימנקו ואיוון מיכאלוב, ובפינת המנצח - אריף דאדשב. המוזיקה של צ'ייקובסקי נשמעת עם חדות ורגש חדשים, במיוחד בתקריבים של מצלמות ובאור выразי של נארק טומניאן. השידור יתקיים בקולנוע "אילוזיון" - על המסך הגדול, עם סאונד טוב ועם אפקט נוכחות מלא. עבור מי שלא מצליח להגיע לתיאטרון או רוצה לראות את הבלט בעיניים חדשות, זה יהיה התחלה חגיגית אידיאלית לחורף.