סרט באורך מלא על הקומונות הראשונות באלטאי הופך את הכרוניקה של השנים שלאחר המהפכה לסיפור אנושי על תקוות, ספקות ועלות השינוי. זו הקרנה עבור מי שמעוניין בפרויקטים אוטופיים, דמויות חיות, קולנוע סובייטי נדיר על המסך הגדול ושיחה על מה יכולה הייתה להיות המדינה החדשה. במרכז הסיפור עומדים פועלי נבסקאיה זסטבה, שיצאו לאלטאי בשנת 1918 כדי לבנות את הקומונה החקלאית הראשונה וליצור literally את עולמם הקטן מאפס. הסרט של י. שיפרס וא. איבנוב מציג לא תהליך היסטורי מופשט, אלא אנשים חיים, שחולמותיהם, פחדיהם ועייפותם מתגלות בהדרגה מאחורי הסיסמאות על חיים חדשים. הסרט בנוי כסדרה של פרקים, כאשר כל אחד מהם מתעד שלב נוסף בניסוי הגדול. הדרך של הגיבורים עוברת דרך עבודה פיזית קשה, התמודדות עם הטבע הקשה, חוסר במשאבים וקונפליקטים פנימיים בקולקטיב. בהדרגה מתבהר כי המבחנים מגיעים לא רק מבחוץ: חילוקי דעות, קנאה, תפיסות שונות של צדק וחירות בודקים את עמידות הרעיון של הקומונה. ההקרנה במוזיאון הקולנוע מספקת הזדמנות נדירה לראות יצירה חשובה של הקולנוע הסובייטי על המסך הגדול ולראות שוב את התקופה ההיסטורית המוכרת ללא הפשטות של בית הספר. ההקרנה הזו תעניין במיוחד צופים שקרובים לנושא של ניסויים סובייטיים מוקדמים, היסטוריה של סיביר וצורות חיים קולקטיביות, כמו גם את מי שמעריך סרטים מעמיקים וכנים על העבר וכיצד הוא ממשיך להדהד בהווה.