קומדיה של ג'ים ג'רמוש היא הזדמנות נדירה להציץ לתודעה של נער אבוד בעיר הגדולה. זהו סרט על נעורים החומקים, על ניסיונות להבין מי אתה ולמה אתה חי, בזמן שהעולם סביבך לא מאט את הקצב. סרט שלא משאיר אדיש ונשאר בתודעה זמן רב. לג'ים ג'רמוש יש מתנה מיוחדת - הוא יודע למצוא שירה ביומיום ולהפוך חוסר מעש לפעולה המרכזית. הסרט שלו הוא מסע איטי, כמעט מדיטטיבי ברחובות ניו יורק, בעיני נער בן 16 שמנסה להבין לאן להמשיך מכאן. הדמות הראשית היא אלואישס פרקר, נער ללא מקום מוגדר בחיים, לא בלימודים, לא בעבודה, ולא נקודת עוגן. הוא פשוט שט בגרם העיר, נתקל באנשים שונים: מוזרים, עייפים, אבודים, כמו שהוא עצמו. כל מפגש הוא סטייה קטנה מהמסלול, אפיזודה קטנה, שאולי לא משנה חיים, אבל משאירה חותם. הסרט צולם בסגנון המוקדם של ג'רמוש - עם מינימליזם בדיאלוגים ותשומת לב לפרטים ויזואליים. זו סיפור על מה זה להיות נער ללא שורשים, לחפש את עצמך, לא למצוא ולהמשיך ללכת בכל זאת. אין כאן עלילה ברורה, אבל יש תחושת דריפט מוכרת - כשימים מתמזגים לאחד, ואתה כאילו צופה בעולם דרך זכוכית מעורפלת. סרט זה יהיה קרוב לאלה שהרגישו אי פעם אבודים, לאלה שאוהבים קולנוע אוטורי ומעמיק ולא מפחדים להאט את הקצב למען חוויה אמיתית. הוא תופס בדיוק בגלל שהוא לא מנסה לרצות. הוא פשוט מספר - בשקט, בכנות, קצת עצוב ובאופן מאוד אנושי. הפוסטר של סנקט פטרבורג זמין ב-KudaGo.