מערכות יחסים מורכבות, האשמות שקטות ורצון להימנע מהבדידות - כל אלה מתהפכים לסיפור קולנועי מלא בכאב, שקט ומתח. הסרט של אנטואן נוגע בחוטים העדינים ביותר של הנשמה ומספר על אהבה שכבר לא מצילה, אך עדיין מחזיקה. הבמאי האיטלקי מיכלאנג'לו אנטואן צילם את הסרט הזה בתחילת שנות ה-60, כאשר הקולנוע האירופי עבד על רה-אינטרפרטציה של נושאים כמו אהבה, ניכור ומשבר זהות. הסיפור מתרחש סביב זוג, שנראה מבחוץ מצליח, אך בפנים הוא הרוס. ג'ובאני - סופר מצליח שמרגיש שהוא מאבד שליטה על עצמו ועל כישרונו. לידה - אשתו, דמות חמקמקה, מלאה בדאגה וניכור. יחד הם חווים יום מלא בשיחות חסרות טעם, מסיבות חברתיות ופגישות ריקות. זהו הזמן שבו כל אחד מהם מתרחק מהשני יותר ויותר. בסרט כמעט ואין פעולות חדות, אך יש הרבה שקט, הפסקות ותנועות עיניים. האיטיות המדיטטיבית הזו הופכת לשפת הכאב. כאן חשובים המבט, התנועות, האור והמרחב בין הדמויות. הסרט מעביר את ההתשה הרגשית, הבדידות בתוך הזוג, חוסר היכולת לדבר באמת - וכל זה נשאר רלוונטי גם לאחר עשורים. הסרט צולם על סרט שחור-לבן, מה שמחזק את הבעתו המופנמת. בתפקידים הראשיים - כוכבי הקולנוע האירופי: מרצלו מסטרויאני, ז'אן מורו ומוניקה ויטי. הם יוצרים על המסך מתח רגשי אמיתי, ממנו קשה להפסיק להסתכל. זהו סרט לאנשים שמחפשים בידור קל. הוא מיועד לצופה הקשוב והמעמיק, המוכן לראות את הקשרים לא כאידיאל רומנטי, אלא כמציאות מורכבת ולעיתים כואבת. איפה לצאת בעיר יקטרינבורג, יודע KudaGo.