סיפורו של טייקון עיתונאי שמת, ומשאיר לעולם מילה אחת - "רוזבאד". הסרט של אורסון וולס פותר את תעלומת האדם באמצעות שברי זיכרון: ראיונות, שמועות, קטעי ארכיון. ההקרנה בשפת המקור עם כתוביות רוסיות - כדי לשמוע את האינטונציות והפסקות. לאחר ההקרנה תהיה שיחה על איך הקולנוע בונה מיתוס ומפרק אותו. כאשר טייקון התקשורת מת במעון מפואר, נשאר באוויר מילה אחת - "רוזבאד". היא נשמעת כמו סיסמה שאף אחד לא מבין. עיתונאי מקבל משימה לגלות מה מסתתר מאחורי הרמז המוזר הזה. כך מתחילה חקירה שאין בה רחובות ישרים או תשובות ברורות. במקום ראיות - ראיונות, מכתבים, שברי ארכיון, שיחות בחצי טון. הסיפור מורכב מזיכרונות של אחרים. כל מרואיין רואה את הגיבור בדרכו: עבור אחד הוא נדבן, עבור אחר טורף, ועבור שלישי ילד שעדיין חסר לו הרבה. כתוצאה מכך, הצופה רואה לא ביוגרפיה "בתאריכים", אלא פסיפס של אופי. ובפסיפס הזה במיוחד מורגשת הנושא של מחיר ההצלחה: מה נשאר כשחלום כבר נרכש, אבל בדידות לא. הנאה נפרדת היא הצורה. המצלם גרג טולנד עובד עם אור ועומק התמונה כך שפרטים חשובים חיים בו זמנית בחזית ובמרחק. המצלמה מסתכלת מלמטה, מלמעלה, דרך חלונות ודלתות, כאילו גם היא מנסה להציץ על האמת. המוזיקה של ברנרד הרמן מדגישה את החרדה והאירוניה, ועבודת המשחק של אורסון וולס שומרת על איזון בין כריזמה לקור. ההקרנה הזו טובה לאלה שאוהבים תעלומות בלי מרדפים וירי, שבהן הפתרון טמון במניעים. היא תמצא חן גם בעיני מי שאוסף את היסטוריית הקולנוע לפי אבני דרך מרכזיות ורוצה לראות איך טכניקות נועזות הופכות לנורמה לעשרות שנים קדימה. איפה לצאת עם ילדים י Екатеринбург, אפשר לגלות ב-KudaGo.