ההקרנה הזו מחזירה למסך את הקומדיה המוזיקלית, שבה חיי הכפר, הומור ושירה מתאגדים לסיפור על התבגרות וכוחו של האמנות הפשוטה. גורלו של ההרמוניסט טימושקה מזכיר לנו שהמוזיקה יודעת לאסוף אנשים יחד, לתמוך ברגעים קשים ולהחזיר את האנרגיה החיה לאותם מקומות שבהם כמעט ולא נותרה. ההקרנה הזו מתאימה לצופים שמעוניינים בקולנוע הסובייטי המוקדם, קומדיות מוזיקליות וסיפורים שבהם הדמות האנושית נחשפת דרך התנגשות חיים פשוטה אך מדויקת מאוד. במרכז העלילה נמצא ההרמוניסט הכפרי טימושקה, אדם שמח, בולט ואהוב בכפר. לאחר שנבחר למזכיר תא הקומסומול, הוא מחליט שהאחריות החדשה דורשת ממנו להפסיק לנגן. ההרמוניה שותקת, וביחד איתה נעלמת מחיי היומיום אותה אנרגיה חיה שהקשרה בין אנשים ועזרה להם להרגיש קהילה. הסרט של א. סבצ'נקו בנוי על סכסוך ברור ומובן, שמאחוריו מסתתר שיחה חשובה על טבע המנהיגות. הגיבור בתחילה תופס את הרצינות של התפקיד החדש בצורה מילולית מדי, ומפריד כאילו בין חובה לשמחה, בין עניין ציבורי לשיר, ובין אחריות לפתיחות נפשית. אך החיים מראים במהרה שההפרדה הזו שגויה. שם, היכן שהמוזיקה, הצחוק והתנועה הפנימית נעלמים, נוצר ריק, שבו משתמשים ברצון אויבים. לכן, החזרה להרמוניה כאן הופכת לא רק לפרט יומיומי, אלא למעשה אמיתי - הכרה בכך שהאמנות יכולה להיות חלק מהעניין הציבורי, ולא משהו משני. הסרט יהיה מעניין גם למבוגרים וגם לקהל משפחתי. חלק יראו בו סיפור מוזיקלי מקסים עם צבעוניות כפרית, קצב, שירים וטון קומדי קל. אחרים ישימו לב כמה הסרט מדבר בדיוק על תחושת האדם, שקיבל פתאום כוח והחליט שכעת הוא חייב להפסיק את כל מה שחי ואישי. הנושא הזה נשמע מודרני להפליא: מדובר באיזון בין חובה לחופש פנימי, בין ציבורי.