הקרנת סרט של הפקה מודרנית של יגור פרגודוב מעבירה את הרומן של פושקין לחלל החורף הרוסי, שבו רגשות צעירים נשמעים ללא מרחק מוזיאוני. הרומן של פושקין על במאי מאיאקובסקי נשמע כהיסטוריה של אנשים שעדיין קרובים מאוד לנעורים וכבר מתמודדים עם בחירות, גאווה, מבוכה, אהבה ראשונה ואובדן ראשון. הבמאי יגור פרגודוב פונה לעלילה המוכרת ללא כובד משקלה של בית הספר: במרכז נמצאים גיבורים חיים, התנועה שלהם, אינטונציות, בלבול ויכולת לתפוס שירה כחלק מהנשימה היומיומית. מאפיין חשוב של ההפקה הוא גיל המבצעים. השחקנים הצעירים כמעט בני גילם של הדמויות, ולכן על המסך במיוחד ניכרים העצב, מהירות התגובה, האומץ הפתאומי והפגיעות הפתאומית. האירוניה העצמית של המחבר עוזרת להוריד את החגיגיות המיותרת: במקום קלאסיקה קפואה מופיע תיאטרון שבו הטקסט לא לוחץ על מעמד, אלא נשמע כדיבור על רגשות של היום. לאן ללכת יידע KudaGo.