סרט, שצולם באמצע המאה הקודמת, מספר על שלושה דורות של משפחה הקשורה לבניית ספינות. על רקע שינויים גדולים, הדמויות מחפשות את דרכן, טועות, מאבדות, אך מוצאות את הכוחות להתחיל מחדש. סיפור מרגש שבו כל צופה יוכל לזהות חלק מעצמו. איך לספר על חיי משפחה שלמה - עם שמחותיה, אובדניה, עליותיה ונפילותיה - כך שזה יהיה קרוב לכל אחד? הסרט «משפחה גדולה», שביים יוסי חייפיץ, עושה זאת בפשטות ובכנות. העלילה מתפתחת סביב כמה דורות של עובדים במפעל לבניית ספינות. גורלותיהם משתלבים, מתנגשים ומתרחקים, אך תמיד חוזרים לשורשים המשותפים - עבודה, משפחה ובחירה פנימית. הצופה יעקוב אחר סיפורו של אלכסיי - צעיר שאיבד באיזשהו שלב את התמיכה: עבודה, אהבה, הבנה עם הקרובים. אך דווקא דרך האובדן הזה הוא מתחיל לבנות את עצמו מחדש. זו לא דרמה רועשת, אלא סרט שקט ואנושי שבו כל פרט חשוב. על המסך - פנים מלאות ברגשות, נוף מפעלי, רעש נהרות וצליל מתכת, שמאחוריהם מסתתרות רגשות אמיתיים. הסרט עוסק בנושאים חשובים - רציפות, בחירת הדרך האישית, משמעות העבודה הפשוטה. הוא заставляет לחשוב על שורשים, על ערך מה שלעיתים מתפספס ביומיום. גיבוריו חיים, לא מושלמים, אך אמיתיים - כאלה שאנחנו יכולים להיות בעצמנו. זה מה שהופך את הסרט למרגש ורלוונטי גם היום, עשורים לאחר מכן. ההקרנה מאורגנת לציון 120 שנה להולדת הבמאי - הזדמנות לא רק להזכיר את תרומתו לקולנוע, אלא גם לחזור לסיפור טוב, כנה ואיטי שבו נשאלת השאלה החשובה: היכן הבית, אם לא שם, היכן הקרובים שלך? ב-KudaGo מוצגת תוכנית עדכנית למוסקבה.