הסרט של ז'אן-לוק גודאר מחזיר למסך הגדול את האנרגיה הנועזת של הגל החדש הצרפתי. הסיפור על בריחתו של פרדיננד ומריאן הופך לשיחה בולטת, עצבנית ואירונית על חופש, אהבה, עייפות מהסדר הבורגני ומחיר החיים ללא כללים, שבה הרומנטיקה שוכנת לצד סכנה ואבסורד. ז'אן-לוק גודאר הופך את הסיפור הפלילי לזרם חופשי של צבע, מוסיקה, ציטוטים ואינטונציות פתאומיות. פרדיננד עייף מנישואיו, מעבודתו ומהחיים הממוסדים, שבהם כל תנועה נראית כאילו היא מתוכננת מראש. המפגש עם מריאן מבטיח יציאה חדה מהמעגל המוכר: הגיבורים זונחים את התפקידים הקודמים שלהם, נכנסים למכונית גנובה ויוצאים לדרום צרפת. אבל הדרך, שנראית בתחילה כבריחה רומנטית, במהרה מתמלאת בסכנות, פשעים, מרדפים ותחושה מטרידה שהחופש האמיתי לא ניתן בקלות. ההקרנה בשפת המקור עם כתוביות רוסיות עוזרת להרגיש את הקצב של הסרט בצורה מדויקת יותר: השפה של הגיבורים כאן חשובה כמו המחוות, המבטאים וההפסקות הפתאומיות שלהם. ז'אן-פול בלמונדו ואנה קארינה מובילים את הצמד הזה על גבול הקומדיה, הנואר, המלודרמה והמשחק הפילוסופי. הדמויות שלהם מתווכחות, מת flirtות, כאילו הן משחקות את המיתוס שלהן על אהבה ומרד. המצלמה של ראול קוטאר תופסת את תנועתן כמעט פיזית: הים, הדרכים, הצבעים הבהירים, כותרות העיתונים ושברי תרבות הפופ מתאגדים לפורטרט חי של התקופה.