ברודנל מציגים... עם הגרסה האחרונה של Iguana Death Cult, הלהקה מתאבלת על סיפורים אישיים של קושי וספק תוך שהיא ממקדת את מבטה על העולם הבוער סביבה. גיטרות, תופים, סינתיסייזרים והרבה חיפוש עצמי זה כל מה ש-Iguana Death Cult היו צריכים לתחייה האחרונה שלהם. כחלק משינוי בהרכב, הלהקה קיבלה הרכב חדש וחזק, כולל המתופף המבריק אורי רנרט (ששיחק בעבר ב-Häxxan וב-Brian Jonestown Massacre). עידן חדש זה של קיום Iguana Death Cult מפנה את תשומת הלב לסגנון הפאנק והגראז' המוקדם שלהם, תוך שהוא מרגיש ללא ספק כמו מוצר של היום. הוא מאופיין בריפים חדים מאוד וריתמיים מאוד של טוביאס אופסחואר ובתיפוף הבלתי נלאה של אורי רנרט. בזכות התיפוף והסינתיסייזרים של ג'ימי דה קוק, שתמיד מגניבים וקלילים, ובזכות הקול הכבד אך הכנה של הסולן יורן רייק, שמנחה את המאזין דרך רגשות של ייאוש, כעס ונחמה, בסדר הזה. Iguana Death Cult היא להקה שעשתה דרך ארוכה בעשור האחרון. היא התחילה כקבוצת חברים צעירים בשנת 2014 שרצו לעשות רוק 'נ' רול, והלהקה הגיעה לגבהים גדולים כולל סיבובי הופעות עם Osees, Frankie and the Witchfingers, תמיכה בג'ק וויט, הופעות ב-SXSW, Levitation Festival ו-Desert Daze ועשתה מספר סיבובי הופעות מצליחים בארה"ב. באלבום החדש שלהם Guns Out, שיצא דרך Greenway Records, Iguana Death Cult עוסקים בהשתקפות עצמית ברמות רבות: על ידי פרידה מהצליל האינדי-דמוי, ארט-פאנק-פאנק של האלבום הקודם שלהם (Echo Palace, שיצא דרך Innovative Leisure בשנת 2023), וחזרה לסגנון רוק גראז' יותר "בפנים שלך". שנית, על ידי התמודדות עם התנהגות של בריחה, והמחיר שהאורח חיים הזה גובה מהעצמי. ולבסוף, בדרכים של שאלת דרכי כתיבת המוזיקה שלהם, חזרה לתהליך מהיר יותר, ספונטני. Guns Out הוא אלבום שהוא קשה ונוקשה מבחוץ אך רך ומעורר מחשבה מבפנים.