כוכבים מסתובבים מעל, מתפוצצים ומתים ונוצרים. גופים שמימיים, מעוגנים במסלולים עתיקים, מתרוצצים בחלל. כאן על פני האדמה, גופים זקוקים לטיפול, לבבות זקוקים לריפוי. לפעמים נדמה שהלילה הארוך לא ייגמר לעולם. אבל כוכבים וכוכבי לכת מזכירים לנו: שינוי הוא הקבוע היחיד. האלבום המלא הרביעי של Humbird, "בוקר כשזה יקרה", הוא הבטחה שניתנה באמצע לילה ארוך. עם פיתולים נוצצים, גרובים רחבי לב ומלודיות צלולות שמגיעות ישר לאמת, Humbird מציעה שתיים עשרה המנונים חילוניים חדשים שנשאבים מהקוסמוס שמעל כדי לנחם אותנו באנושיות שלנו למטה. עבור סירי אונדלין (היא/שלה), הכותבת הראשית, האלבום הזה התעצב לראשונה כסט של מצפנים פואטיים לניווט במחלות נפשיות ופיזיות. "מצאתי שמלודיות ורחמים מסוימים היו כמו כוכבי צפון," היא מציינת, תהליך כתיבת השירים מתפקד כבושם ומפה להתמודדות עם עולמות פנימיים של כאב ואי נוחות. תהליך זה אינו חדש עבור אונדלין: בין אם היא שרה כילדה במדרגות בית הספר, סביב שולחן המטבח עם משפחתה, עורכת מחקר נרחב על פולקלור ומוזיקה ברחבי העולם כספונסרית ווטסון, או מטיילת בארה"ב ובאירופה/בריטניה בעקבות אלבומה 2024 "Right On", המוזיקה תמיד הייתה הכלי שלה לניווט בעולם. "כתבתי את השירים האלה כשהייתי מאוד חולה, וזה יכול היה להיות מאוד אלבום מדכא," היא אומרת. "אבל באולפן, היה חשוב לכולנו למצוא את הדרכים שבהן השירים האלה יכולים לנצל שובבות ושמחה לא כדי להמעיט בעוצמת הרגשות, אלא כדי לייצג את המורכבות והסתירות שמתרחשות בכל יום בחיינו." הקלטת "בוקר כשזה יקרה" עם שותפים מהימנים באאו קלייר, ויסקונסין, הפכה את השתיים עשרה השירים המרגיעים הללו לשיחה רחבה יותר, אוניברסלית על יציבות, כניעה ועוצמת הקיום בקהילה.