מוכתר כיורש של ה"French Touch" ונקרא על ידי ז'אן-מישל ז'אר עצמו, סימון הנר (French 79) הקים את עצמו כעמוד תווך חיוני בסצנת המוזיקה האלקטרונית הגלובלית. במהלך שלושה אלבומים יסודיים (Olympic, Joshua ו-TEENAGERS), המפיק ממרסיי עיצב יקום מוזיקלי ייחודי, מעמיק ומאחד באופן ויסצרלי. אם המוזיקה שלו חורגת הרבה מעבר לגבולות הספירה הטכנית, זה בזכות הכוח הסינתטי שלה: הרצפים ההרמוניים והארפג'יו שלו הופכים צלילים לנופים רגשיים, ויוצרים קשר אוניברסלי עם הקהל שלו. היום, ההשפעה של French 79 משתקפת במספרים מדהימים. הוא אוסף קהילה של 770,000 מעריצים ומצטבר על יותר מ-1.7 מיליון מאזינים חודשיים ב-Spotify. שלושת האלבומים הראשונים שלו יצרו יותר מ-150 מיליון השמעות, מונעים על ידי קליפים שמעלים על 50 מיליון צפיות. הוא ממשיך לצבור הסמכות יוקרתיות, עם שני סינגלים פלטינה ליצוא (Diamond Veins ו-Lovin Feeling), לא לדבר על הסינגל הפלטינה המהדהד Moon, שהופק ונכתב בשיתוף פעולה עם Kid Francescoli. על הבמה, הניצחון הוא מוחלט: הסיבוב האחרון שלו ריגש 180,000 צופים ב-106 תאריכים ב-23 מדינות, עם שורת מופעים שנמכרו כולם מראש מפריז ועד לוס אנג'לס. ההשפעה היצירתית שלו גם כבשה מרחבים חדשים: הוא הלחין את הפסקול המקורי לסרטו של רדה קטב Sur un fil, יצר קמפיינים למותגים יוקרתיים (Apple, Dior, LOréal, Emily in Paris), ויצר אירועים מונומנטליים, בין אם זה המיפוי הווידיאו של כיכר סטניסלאס בננסי או הופעה לצד סרון בסילבסטר בשאנז אליזה. עם זאת, בשיא ההתרגשות הזו, התעוררה צורך חיוני בהפסקה. רחוק מהבועה המגוננת של חיי סיבוב (מהנדסי סאונד, מנהלים, קהלים), סימון הנר הרגיש את הצורך הדחוף לחזור לשקט, לאבד את עצמו כדי למצוא את עצמו, ולהקשיב לשקט. חובב גדול של ספורט קיצוני וספורט חוץ (פרגלאיידינג, קייט סרפינג).