דלתות: 20:00 / מופע: 21:00 / 21+ RSVP לא מבטיח כניסה. הלן ברבייה זורעת מנגינות שמתסיסות ומפרות את הצללים, משדכת בין שורות קליטות למנגינות זרות שנקראות מתוך נפשו של מישהו אחר בזמן ובמרחב. פיסות סיאמיות. היא יוצרת חוסר איזון דרך השוואה. ארבע תווים פשוטים הופכים למעוררי רגשות לצד ארבע תווים שונים ומבלבלים, וחוק הפשטות הזה הפך לבסיס למשחק מורכב. ברבייה מגייסת מוזיקאים על סמך רצונם להתרחק מהאקורדים העייפים, מהמילויים הבלויים ומהמקצועיות המיותרת. היא מתחלפת בין אנגלית לצרפתית מעל מלודיות אבן-נגד-פשוטות אבן-קדמה. יופי לא מאוזן מתגלה. יומרנות ומקצועיות מעושה נשמרות רחוק כאשר סקיצות אלו מוצאות צורות בוגרות באלבום ששומר על שעמום המוזיקה הריבועית במרחק. לאחר "האם פגשת את אליוט?" ב-2019 ו"רגולוס" ב-2021, הזמרת והבסיסטית ממונטריאול תשחרר את "פנורמה" בסתיו 2025. עם ריפים של פופ ג'נגל דביקים, מלודיות גרוניות וקצביים מסובכים, האלבום הסולו השלישי הזה מעורר זיכרונות על ג'וקבוקס גוסס שפולט את השירים המושלמים האחרונים שלו. בשאיפה להדגיש את ההומור והיופי של חיי היומיום, בין אם מדובר בטיול בכביש עם הכלבה שלה טודי או בגינון במיטת פרחים הקטנה שלפני ביתה, הלן ברבייה כתבה עם זאת הרבה שירים מתוך "פנורמה" בתגובה לחרדות ובעיות בריאותיות שעולות כאשר כל השאר נראה בסדר. מאוד אישי אך פתוח לפרשנות, תשעת השירים הללו מתהדרים במלודיות בלתי נשכחות ובפזמונים פשוטים, מה שהופך אותם לדומים לכרטיסי ברכה שנשלחו ברגעים שונים בחייה של הלן. בנוסף לפיתוח היצירתיות שלה עם מאמצים מוזיקליים, הלן ברבייה מעורבת עמוק בסצנת המוזיקה של מונטריאול, במיוחד דרך מעורבותה עם Celluloid Lunch, לייבל עצמאי חדשני שהיא ייסדה יחד עם בעלה ג'ו שמנדי, שגם מנגן בגיטרה בלהקה שלה.