מה יקרה אם נשלב יחד את הפולקלור הקוזקי, את הפולקטרוניקה הנניצית, את הפאנק המריאי ואת ההיפ-הופ הרוסי? על הבמה ייפגשו קולות העמים ואנרגיות הקצב. על הבמה - פסטיבל אמיתי של ז'אנרים, קצבים וקולות. "צליל אירואסיה" הוא לא רק פסטיבל, אלא ניסוי תרבותי רחב היקף שבו מתנגשים הפולקלור הקוזקי ודראם-אנד-בייס, השיר הנניצי והאלקטרוניקה, הפאנק המריאי וההיפ-הופ הרוסי. זה לא קורה לעיתים קרובות - והחמצת האירוע הזה תהיה טעות. כל הופעה כאן היא עולם נפרד. הלהקה "סוקול", שבה שרים סטפן וולנטינה נסטורוב, מביאה את הפולקלור הקוזקי לרחבת הריקודים. השירים שלהם הם לא רק סיפורים על אהבה, מולדת וחברות, אלא מטענים אנרגטיים בעיבוד ריקודי, שבהם רוצים לרקוד ולהקשיב בו זמנית. הזמרת העממית פבצ'יה (הלנה מייג'ובה) מחברת במוזיקה שלה בין מנגינות רוסיות לבין לואנג' ואלמנטים פופיים, ויוצרת אווירה נוחה ומרגשת. והאנזמבל "אואן" הוא בכלל אטרקציה מוזיקלית: כלי נגינה מריאיים, ביטים טכניים וגיטרת רוק מתמזגים לגל צליל צפוף. תשומת לב מיוחדת לקולקטיב הנניצי "חאיירקו'סיי". שמם מתורגם ל"לב שמש" - וזה לא דימוי, אלא תחושה מוזיקלית. הלהקה מתאימה את המסורות של הפולקלור הצפוני למאזין העירוני: בשירים שלהם יש גם חוכמה עתיקה וגם ביט היפנוטי. "בלאקירי" - מספר סיפורים וליצן עם באלאלייקה ומכונת תופים, השירים שלהם דומים לחידות ואנקדוטות מעולם מקביל. והאקורד הסופי יינתן על ידי הלהקה "קולנקור" - היפ-הופ עם באלאלייקות, כינורות ואקרובטיקה. ריקוד רוסי וסינתיסייזר? למה לא! ב-KudaGo מוצגת התוכנית העדכנית של מוסקבה.