גרסאות קולנועיות של מופעים - הזדמנות לראות תיאטרון מקרוב: הבעות פנים, הפסקות, נשימת האולם. בתוכנית - קומדיות, דרמות, מוזיקליים, בלט ואופרה, שצולמו למסך, בנוסף למגוון כוכבים סובייטיים. צפייה כזו מחזירה את התחושה של פעולה "חיה" ומעוררת נוסטלגיה. אפשר לעקוב כיצד השתנו הבמה, בית הספר למשחק והשפה של ההפקה. לפעמים מתחשק תיאטרון, אבל לוח הזמנים, המחירים והמרחקים מפריעים. כאן עוזר פורמט "תיאטרון על המסך": המצלמה תופסת את הדקויות של המשחק, והעריכה מכוונת את המבט לשם, לאן שבאולם לא תמיד מצליחים להגיע - למחווה, לחיוך קל, לתגובה מיידית של השותף. תוכנית הפסטיבל נאספה כך שתציג צדדים שונים של הבמה המקומית - מקומדיה מוזיקלית ומופע טלוויזיה קלאסי ועד גרסאות קולנועיות של אופרה ובלט. על המסך - אותם פנים, שמזהים את התקופה: אינוקנטי סמוקטונובסקי, ויטלי סולומין, נטליה גונדארבה, מיכאיל אוליאנוב, אנדריי מירונוב, ניקולאי קראצ'נצב ואחרים. התפקידים שלהם נשמעים כאן במיוחד קרוב: נשמעות אינטונציות, נראות פרטי איפור ותלבושת, נקראות "פרטים קטנים", שמרכיבים את הדמות. מאחורי כל הצגה עומדת עבודה של ארכיונים ומשחזרים: החומרים נשמרים בקפידה ומוכנים לצפייה ממקורות דיגיטליים. המארגנים - קרן הקולנוע של רוסיה ואיגוד אנשי התיאטרון של רוסיה, ובין השותפים - גוסטלרדיופונד. לכן הפסטיבל מעניין לא רק לחובבי התיאטרון, אלא גם לאלה שאוהבים את היסטוריית התרבות ורוצים להבין כיצד התפתחו בתי הספר לבימוי, סגנון המשחק והסגנון הבימתי. זו דרך נדירה לבלות ערב עם מופעים "גדולים" ללא מרחק מוזיאוני - חי, רגשי ואנושי מאוד. במבחר יש גם את "הלהיט העממי" של גיאורגי טובסטונוגוב "חנומה", ואת הסיפור העדין של צ'כוב על "הגן של הדובדבן" שנמכר, ואת המונולוג המתוודה של אפרוס על המינגווי "איים באוקיינוס". לחובבי אירוניה קלה יתאים "מורה לריקוד", ולחובבי המיסטיקה הפואטית - "מסיבה בזמן מגפה". קו נפרד - תיאטרון מוזיקלי: בלט עם רודולף נורייב ומרגו פונטין וסרט-אופרה של פרא.