דיון זה מציע להסתכל על התכתבות הרגילה כעל ז'אנר חי, שבו עדיין יש מקום לסגנון, אינטונציה ודרמה. המשתתפים ידונו כיצד מכתבים הפכו להודעות, מה השתנה בשפת התקשורת הדיגיטלית ולמה אפילו דיאלוג קצר על המסך יכול לספר הרבה על אדם. אנחנו כותבים כל יום - לחברים, קרובים, קולגות, לשיחות אקראיות במסנג'רים. ההודעות עפות במהירות, נעלמות בפיד, מתפרקות להערות קצרות, מדבקות והפסקות, אך בדיוק בזרם הזה חיה היום הגרסה המודרנית של הז'אנר האפיסטולרי. דיון זה מציע לעצור ולהסתכל בקפידה כיצד השתנתה מהות התכתבות במאה ה-21. השיחה תתמקד בשפה, הרגלי התקשורת ומה שנשאר בדיאלוגים דיגיטליים מהכתיבה במשמעותה הקודמת, כמעט הספרותית. אנחנו לעיתים נדירות מכנים את התכתבות כיצירה, למרות שבדיוק בה מתגלים מדי יום קצב הדיבור, תחושת המידה, היכולת לאירוניה, רוך או סכסוך. בהודעות חיים הכרה, שיחות ידידותיות, ריבים, תמיכה וניסיונות למצוא את המילים המדויקות. במפגש ניתן יהיה לדון כיצד משתנה שפת התקשורת על המסך, מה קורה עם האינטונציה, מדוע השפה הכתובה מחליפה יותר ויותר את הדיבור וכיצד השינויים הללו משתקפים בספרות. החלק המעשי עושה את הנושא עוד יותר חי: המשתתפים ינסו לקבוע לפי סגנון ההקלדה את מצב הרוח, גיל או אופי של האדם. ניסיון כזה מאפשר להסתכל על התכתבות לא כעל דבר שולי, אלא כעל עקבות выразительные של אישיות. בסוף המפגש המשתתפים יתבקשו לכתוב דיאלוג דרמטי בעצמם - זהו ניסוי יצירתי שבו הצורה הדיגיטלית הופכת לחומר למשחק ספרותי. האירוע יתאים לאלה שאוהבים מילים, עוקבים אחרי הדיבור, מתעניינים בתקשורת המודרנית ורוצים לדון בשגרה כעל תופעה תרבותית. במיוחד הוא יתאים לקוראים, משתתפי מועדוני ספרים וסופרים מתחילים.