דיון זה מציע להסתכל על ספרי ילדים ללא התנשאות - כקריאה שיכולה להחזיר רגשות חשובים, זיכרון ושיחה כנה עם עצמך. כאן אפשר יהיה להזכיר סיפורים אהובים, להתרפק על העבר, להתווכח על ערך הספרות "הלא רצינית" ולגלות מחדש ספרים שמתבגרים יחד עם הקורא. עם הגיל, רשימת הקריאה ההכרחית בדרך כלל הופכת לרצינית יותר, וספרי הילדות נשארים לעיתים קרובות על מדף הזיכרון - לצד ריחות הבית, אינטונציות מוכרות ותחושת הזמן שבו הקריאה הייתה שמחה טהורה. מפגש זה מציע לחזור אליהם בעיניים בוגרות ולדון מדוע היום כדאי לפתוח מחדש טקסטים שנראו פעם כתובים רק לילדים. שיחה כזו מעניינת בכך שבנושא הספרות מסתתר זיכרון, סיפור אישי, נוסטלגיה וניסיון להבין כיצד ספרים מלווים את האדם בשלבים שונים של החיים. הדיון יתקיים במסגרת מועדון הספרים "ליטראטורנו" ויעסוק בקריאת ספרי ילדים בגיל מבוגר. המשתתפים יחשבו יחד מה יכולה להעניק חזרה זו לסיפורים המוכרים, מדוע חלק מהסיפורים נשארים איתנו במשך עשורים ואילו יתרונות יש לספרות ילדים כאשר לאדם כבר יש ניסיון בוגר, עייפות, חובות רציניות וראייה שונה על העולם. זה הופך את הנושא לחי במיוחד: השיחה צפויה להיות גם אינטלקטואלית וגם מאוד אישית. חלק חשוב במפגש הוא הזיכרונות על ספרי הילדות האהובים. על אלה שנזכרים כמעט בעל פה, שקשורים בטעם של תה עם ריבת פטל, בית סבתא, ערבים שקטים והתרשמות קריאה ראשונה חזקה. אך הדיון לא יוגבל רק לנוסטלגיה. כאן אפשר יהיה לדון גם בספרות ילדים מודרנית, לגלות את מי מהסופרים הנוכחיים באמת כדאי לקרוא, ולשמוע המלצות שחורגות מהמעגל המוכר של שמות.