דייל ווטסון הוא אגדה חיה של מוזיקת שורשים אמריקאית. עם עקשנות ודחף בגודל טקסס, הוא בילה ארבעה עשורים בהנפת הדגל של המותג הייחודי שלו של הונקי-טונק, קאנטרי מחוץ לחוק, ווסטרן סווינג ורוקבילי. הצליל המיוחד הזה נקרא אמריפוליטן ומי שיצר אותו הוא ווטסון עצמו: זמר, כותב שירים, גיטריסט, מפיק, שחקן, אדריכל תרבותי ושמרן המפר את הכללים בעולם המודרני, המגן על המסורות שמתנגדות למיינסטרים ההומוגני. עם Unwanted, הוא משגר עוד יריית רובה כפולה של קאנטרי טוונג והונקי-טונק, המונעת על ידי כאבי לב, לקחים קשים וריגושים מהירים של חיים שנרשמו בעיקר על הכביש. בשירה בקול רם שיכול לחדור את הכאוס של אולם ריקודים מלא, ווטסון מנהל את המופע כמו רינגלדר של רוק שורשי. הוא מברך על חסרונותיו ב-Willie Waylon and Whiskey המהיר, משקף על חיים מלאים באובדן עם הבלדה המהממת If You Really Loved Me (Outlive Me), ומקבל מחשבות נוסטלגיות על Life is Like a Song. Unwanted, שנכתב והופק כולו על ידי ווטסון, הוא הצליל של חובב אמריפוליטן עם הרבה חיים שנותרו במיכל, ממהר לעבר אופק שהוא עצמו יצר.