בנוף מוזיקלי שמחשיך בו טרנדים ויראליים ומזויפים שנוצרים על ידי בינה מלאכותית חולקים מקום במצעדים עם מוצרים אגואיסטיים של בתי הספר לבמה במדינה, באזקוקס זוהרים כמגדלור מבריק של תקווה. ההופעות החיות של הלהקה, שמעולם לא היו טובות יותר, הן תזכורות מרגשות לכוח של מוזיקת רוק להשראה, חינוך והעשרה. כל זה מוגש עם אנרגיה ואמונה של להקה שחצי מגילם. "זו הדם שלי", אומר סטיב דיגל, בן 68, על לוח הזמנים הבלתי פוסק שלו, שיביא אותם בקיץ לאלפי מעריצים ברחבי אירופה ובריטניה. "עדיין יש לי את האש בבטן שלי. כמה מוזיקאים משתעממים מהדרך, אבל אני מוסד. אני כבר 50 שנה בערך מתגורר במלונות. זה מה שעליו נרשמתי. מאז שראיתי את בוב דילן מאחורי ההגה של מונית שחורה בסרט הדוקומנטרי של ד.א. פנהבקר משנת 1967 "אל תסתכל לאחור", תמיד רציתי לחיות חיים כאלה, להתראיין מאחורי ההגה של מונית שחורה בדרך לאולפן.