בלט רומנטי מפורסם בכוריאוגרפיה של מריוס פטיפה. כאשר סרגיי דיאגילב הביא במסגרת "העונות הרוסיות" את "ז'יזל" שעובד על ידי מריוס פטיפה לארץ הולדת הבלט, בפריז, הצרפתים, שהתלהבו מהשלמות של הכוריאוגרפיה, החזירו לרפרטואר של ה-Grand Opéra את הגרסה הרוסית. את שיחזור הדגם הכוריאוגרפי של פטיפה בתיאטרון מיכאילובסקי הטילו על ניקיטה דולגושין, שרקד בצורה בלתי ניתנת לחיקוי את תפקיד אלברט על במאי התיאטרון מריאינסקי כמעט לפני חמישה עשורים. דולגושין, מומחה לקלאסיקות הבלט, שחי עם "ז'יזל" חיים שלמים, שולט בצורה מושלמת בנואנסים. הגרסה שלו נחשבת בצדק לאחת מהקריאות החזקות והאלגנטיות ביותר של הבלט הקלאסי. את הליברית למוזיקה של אדולף אדן כתב המשורר הצרפתי תאופיל גוטייה, שהושפע מהאגדה העתיקה על יצורים מיתולוגיים - ויליס, שנרקמה על ידי הנרי היינה. ויליס היו נערות צעירות יפות שמתות לפני חתונתן ועכשיו נוקמות במעליביהן, מושכות אותם לריקודים קטלניים. עלילת הבלט הרומנטי, שמשלבת סצנות ארציות עם סצנות אינפרנליות פנטסטיות, קובעת את המופע המרהיב, שמזמן מעורר את הדמיון של הקהל. בתיאטרון מיכאילובסקי הסיפור על האהבה הטרגית של האיכרית ז'יזל והגרף אלברט ששבר את ליבה מקבל פיוטיות ואלגנטיות מיוחדות. עוד מופעים בסנט פטרבורג תוכלו לראות אצלנו באתר בקטגוריית התיאטרון.