בלט קלאסי בגרסה המקורית של נאצ'ו דווטו. במהלך המאה ה-20, כוריאוגרפים ברמות מקצועיות וכישרון שונות לקחו על עצמם את הפקת "היפהפייה הנרדמת", וכל אחד מהם גילה את יחסיו עם הגרסה הקנונית של צ'ייקובסקי - פטיפה: חיקוי, פרשנות, הכחשה. לכוריאוגרף הספרדי המפורסם נאצ'ו דווטו, הידוע בבלטים האבסטרקטיים חסרי העלילה שלו, העבודה על מופע גדול ולקסיקון קלאסי - לא רק חוויה ואתגר חדשים, אלא גם צעד לוגי. נושא האינטראקציה בין הריקוד הקלאסי לריקוד המודרני, כהתנגשות בין שתי מערכות אמנותיות שונות, ניכר בעבודות רבות של הכוריאוגרף ומהווה אחד מהעלילות המרכזיות של יצירתו. עבור תיאטרון מיכאילובסקי, נאצ'ו דווטו הכין גרסה מקורית לחלוטין של "היפהפייה הנרדמת" מבלי להתחשב בגרסה של פטיפה. תוך שמירה על הליברית, המבנה והדמויות, הכוריאוגרף תרגם את הטקסט של הבלט לשפת התנועה הייחודית שלו, צמצם למינימום את האלמנטים של פנטומימה ופיתח את הנושאים הריקודיים שהושמטו בגרסאות קודמות. ובכל זאת, ה"יפהפייה הנרדמת" שלו היא אותה אגדה קסומה עם פנורמה צבעונית של תמונות מרהיבות שמ mesmerize את הצופה. עוד מופעים בסנט פטרסבורג תוכלו למצוא באתר שלנו בקטגוריית התיאטרון.